Meiri Avodah Zarah 19b – מאירי עבודה זרה יט:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

דְּלָא לִיפַּלּוּג לִישָּׁנֵי עַל פַּלְגֵי מַיִם א״ראָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו שְׁלִישׁ בַּמִּקְרָא שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה שְׁלִישׁ בַּתַּלְמוּד. מִי יָדַע אִינִישׁ כַּמָּה חָיֵי כִּי קָאָמְרִינַן ^אבְּיוֹמֵי. {תהלים א׳:ג׳} אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ אָמַר רָבָא אִם פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְאִם לָאו עַל הַלּוֹמֵד וְעַל הַמְלַמֵּד עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם וְגוֹ׳. אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מַאי דִּכְתִיב {משלי ז׳:כ״ו} כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה ^בזֶה תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ ^גזֶה תַּלְמִיד שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה. וְעַד כַּמָּה עַד מ׳אַרְבְּעִין שְׁנִין וְהָא רָבָא אוֹרִי הָתָם בְּשָׁוִין. וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל אָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא אָמַר רַב וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב אַחָא בַּר אַבָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא אָמַר רַב שֶׁאֲפִילּוּ שִׂיחַת חוּלִּין שֶׁל ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכָה תַּלְמוּד שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים א׳:ג׳} וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל. וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה נְכָסָיו מַצְלִיחִין לוֹ כָּתוּב בַּתּוֹרָה דִּכְתִיב {דברים כ״ט:ח׳} וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כׇּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים דִּכְתִיב {יהושע א׳:ח׳} לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה [הַזֶּה] מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת כְּכׇל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל מְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים דִּכְתִיב {תהלים א׳:ב׳} כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. מַכְרִיז רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי מַאן בָּעֵי חַיֵּי מַאן בָּעֵי חַיֵּי כנוף וַאֲתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא לְגַבֵּיהּ אָמְרִי לֵיהּ הַב לַן חַיֵּי אֲמַר לְהוּ {תהלים ל״ד:י״ג} מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְגוֹ׳ נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹ׳. (סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב וְגוֹ׳) שֶׁמָּא יֹאמַר אדם נָצַרְתִּי לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה [אֵלֵךְ] וְאֶתְגָּרֶה בְּשֵׁינָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר {משלי ד׳:ב׳} כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ.: הִגִּיעַ לַכִּיפָּה מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה¹.: א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ^דאִם בָּנָה שְׂכָרוֹ מוּתָּר פְּשִׁיטָא מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה² הֵן וּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה³ בֵּין לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּין לְרַבִּי עֲקִיבָא ^האֵינָן אֲסוּרִין עַד שִׁיעְבְּדוּ. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה ^ולֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַעֲבוֹדָה זָרָה⁴ עַצְמָהּ הָנִיחָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר ^זעֲבוֹדָה זָרָה⁵ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה מִיָּד וְשֶׁל גּוֹי⁶ עַד שֶׁתֵּעָבֵד שַׁפִּיר אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר שֶׁל גּוֹי⁷ אֲסוּרָה מִיָּד מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אֶלָּא אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא בְּמַכּוֹשׁ אַחֲרוֹן עֲבוֹדָה זָרָה⁸ מַאן קָא גָרֵים לַהּ גְּמַר מְלָאכָה וְאֵימַת הָוְיָא גְּמַר מְלָאכָה בְּמַכּוֹשׁ אַחֲרוֹן מַכּוֹשׁ אַחֲרוֹן לֵית בֵּיהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה. אַלְמָא קָסָבַר ^חיֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף.: מתני׳מַתְנִיתִין: וְאֵין עוֹשִׂין תַּכְשִׁיטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה⁹ קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּשָׂכָר מוּתָּר אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ^טמוֹכֵר הוּא עַל מְנָת לָקוֹץ.: גמ׳גְּמָרָא: מְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תלמוד תורה א׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה י״ב
טור יורה דעה רמ״ו:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ו:ד׳

^ב רמב״ם הלכות תלמוד תורה ה׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה י״ב
טור יורה דעה רמ״ב:י״ג
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ב:י״ג

^ג רמב״ם הלכות תלמוד תורה ה׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה י״ב
טור יורה דעה רמ״ב:י״ד
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ב:י״ד

^ד רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים ט׳:י״א
סמ״ג מצוות לא תעשה מ״ח
טור יורה דעה קמ״ג:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה קמ״ג:ב׳

^ה רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים ז׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה ט״ז
טור יורה דעה קל״ט:א׳
שולחן ערוך יורה דעה קל״ט:א׳

^ו רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים ז׳:ה׳
רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים ט׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה ט״ז
טור יורה דעה קמ״ג:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה קמ״ג:ב׳

^ז רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים ז׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה ט״ז
טור יורה דעה קל״ט:א׳
שולחן ערוך יורה דעה קל״ט:א׳

^ח רמב״ם הלכות אישות ה׳:כ׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ח
טור אבן העזר כ״ח:ט״ו
שולחן ערוך אבן העזר כ״ח:ט״ו

^ט רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים י׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה מ״ה
טור יורה דעה קנ״א:ז׳
שולחן ערוך יורה דעה קנ״א:ז׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.

³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.

⁴ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.

⁵ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.

⁶ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.

⁷ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.

⁸ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.

⁹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.

E/ע

הערותNotes

לעולם ישליש אדם ימיו ורגעיו שליש במקרא ושליש במשנה ושליש בתלמוד עד שיהא כלול בידיעת כל הדברים: ולעולם יהא נזהר בהוראה עד שיהא מגיע לכך והוא שיהא בן ארבעים שנה ואם לא היה בעיר גדול ממנו רשאי להורות אף בפחות מיכן אם מוצא עצמו ראוי לכך: לעולם יתמיד אדם לעסוק בתורה שאין אדם זוכה לשלמות עד שיעסוק בתורה והוא שדרשו ז״ל נצור לשונך מרע שמא יאמר הואיל ונצרתי לשוני מרע אלך ואתגרה בשינה תלמוד לומר סור מרע ועשה טוב ואין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו: כבר ביארנו שאם בנה עמהם והגיע למקום שמעמידין שם ע״ז אסור לבנותה מ״מ אם עבר ובנה שכרו מותר ולא סוף דבר במשמשי ע״ז שהרי אינן אסורין עד שיעבדו ר״ל עד שישתמשו בהם לע״ז אלא אף בע״ז עצמה שמשנעשית נאסרה אע״פ שלא נעבדה עדין אם עשאה לגוי שכרו מותר מפני שאין שם ע״ז עליה עד מכוש אחרון וישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ואין כאן דמי ע״ז אלא דמי הלואה ומכוש אחרון אין בו שוה פרוטה שמא תאמר והרי גוף ע״ז אף בפחות משוה פרוטה נאסרה שנאמר לא ידבק בידך מאומה מן החרם פי׳ רבותי דוקא במוכרה או נהנה מדמיה אבל בשכירות ונטילת שכר הטורח אין זו הנאה גמורה ולא נאסר אלא מתורת קנס על שרוצה בקיומו ובפחות משוה פרוטה לא גזרו ולמדת שכל ענין הלכה ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ומה שאמרו במציעא פרק נשך אין שכירות משתלמת אלא בסוף לענין פרעון נאמרה שאין זמן הפרעון עד שנגמרה המלאכה הא לענין קנייה מתחלה ועד סוף קנה ראשון ראשון: המשנה השמינית והכונה בה ככונת מה שלפניה אין מוכרין להם במחובר לקרקע פירוש אין צריך לומר שאין מוכרין להם גופו של קרקע מפני שצריכין אנו להזהר שלא נהא אנו גורמים להושיבם בקבע בינותינו בארץ ישראל כמו שנאמרה בתורה שלא להטעות המון העם באליליהם וכמו שכתבנו למטה אלא אף פירות ותבואה ואילנות המחוברין לקרקע אין מוכרין להם שמאחר שכל המחובר לקרקע כקרקע דמי גזרינן הא אטו הא אבל מוכר הוא לו משיקצץ שמכירת דברים התלושים אין בהם סבה לחניית קרקע ובא ללמד שאף מכירה במחובר על מנת לקוץ אסור ודלא כר׳ יהודה וכדקאמר בתר הכי ור׳ יהודה אומר מוכר הוא לו על מנת לקוץ והלכה כר׳ מאיר ואין מוכר לו אילן אלא קצוץ וכן קמה אלא קצורה וכן שחת אלא גזוזה ויש חולקין לפסוק כר׳ יהודה ודוקא בשדעתו של ישראל עליה שלא להניחה לו שם ודברים אלו כלם בארץ ישראל ובסוריא נאמרו ומטעם עבודת האלילים שהזכרנו שאלו בחוצה לארץ הרי מכירת קרקע מותרת כדאיתא בסוגיא דמתניתין לדעת ר׳ יוסי שהלכה כמותו ואם תפרשה אף בחוצה לארץ וכר׳ מאיר שאוסר בה מכירת קרקע אין הלכה כן אלא בארץ ישראל ומתוך כך נוח לנו לפרשה לדעת ר׳ יוסי שהלכה כמותו: זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנאמרו עליה בגמרא אלו הם:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון